גולדשטיין ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל (מר דניאלה הורוביץ) בתיק הוצאה לפועל 01-15255-98-4, שעניינן מימוש משכון הרשום לטובת המשיב, על דירת המגורים בה מתגורר המבקש (להלן: "הנכס").

לטובת המשיב נרשם משכון על זכויות אשתו המנוחה, גב' גולדשטיין אלזה ז"ל (להלן: "אלזה ז"ל") בנכס, להבטחת חובות החברה שהיתה בבעלותה.

המבקש ואלזה ז"ל שיעבדו את זכויותיהם לטובת המשיב, להבטחת התחייבויות החברה.

אלזה ז"ל הגישה תובענה לבית המשפט המחוזי לביטול המשכון.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעתה והורה על ביטול המשכון.

המשיב הגיש ערעור לבית המשפט העליון.

במסגרת הערעור בבית המשפט העליון הגיעו הצדדים להסדר פשרה, שניתן לו תוקף של פסק דין (להלן: "הסדר הפשרה").

אלזה ז"ל הלכה לבית עולמה, ולפיכך ביקש המשיב להמשיך בהליכי המימוש.

טענתו המרכזית של המבקש כיום היא כי, בהתאם להסדר הפשרה זכאית המנוחה לקבל 37.5% מתמורת מכירת הדירה, ואין בכל הסדר הפשרה כל קביעה לפיה לאחר פטירתה פוקעות זכויותיה, מה גם שלשיטתו נפלו ליקויים במסגרת ההליך לפני רשם ההוצאה לפועל.

בתשובת המשיב מציין כי המדובר בתיק הוצאה לפועל שנפתח בשנת 1998 למימוש משכנתא הרשומה על הנכס לטובת הבנק;

בהסדר הפשרה נקבע שאלזה ז"ל רשאית היתה להמשיך ולהתגורר בנכס ה מגורי קבע וככל והיא תחליט ותודיע על כך למשיב, על פי שיקול דעתה, לפנות את הנכס, יחול מנגנון שנקבע בהסדר הפשרה בנוגע לאופן מכירת הנכס והעברת הכספים לאלזה ז"ל.

המשיב פעל בהתאם להסדר הפשרה, ולא פעל למימוש הנכס, ורק לאחר לכתה של אלזה ז"ל לבית עולמה, פנה להמשיך בהליכי מימוש המשכון.

לשיטת הבנק, לאחר פטירת אלזה ז"ל, הרי המנגנון שנקבע בהסדר הפשרה – שמטרתו לאפשר לאלזה ז"ל מגורים חלופיים, אינם רלוונטיים עוד.

בהחלטת רשם ההוצאה לפועל נאמר, בין היתר, שהבנק ימנע מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל בתיק כל עוד המנוחה תמשיך להתגורר מגורים של קבע בנכס, וכעת, משנפטרה, בטלה מניעותו של הבנק מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל למימוש הנכס הממושכן.

הרשם הנכבד עוד דחה את טענת ב"כ המבקש כי עסקינן בפרשנות של הסדר הפשרה עת קבע כי הסדר הפשרה ברור ואין צורך לפרשו.

הצדדים התייצבו לדיון לפניי ביום 18.6.12 במסגרתו טענו בעל פה.

במהלך הדיון הציע בית המשפט מתווה לפשרה, אולם בסופו של יום, הדבר לא הסתייע ולפיכך יש ליתן החלטה בבקשת רשות הערעור שאני דן בה כבערעור עצמו.

נקדים את המאוחר ונציין כי דינו של הערעור להדחות.

נחלטת הרשם נכונות ואין להתערב בהן.